תלמוד ירושלמי הוריות
הלכה: כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא כול׳. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּתִיב כִּ֡י נֵ֠זֶר שֶׁ֣מֶן מִשְׁחַ֧ת אֱלֹהָ֛יו עָלָיו֭ אֲנִ֥י יי. כִּבְיָכוֹל מָה אֲנִי בִגְדוּלָּתִי אַף אַהֲרוֹן בִּגְדוּלָּתוֹ. אָמר רִבִּי אָבוּן. קָדוֹשׁ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ. כִּבְיָכוֹל אֲנִי בִקְדוּשָּׁתִי אַף אַהֲרוֹן בִּקְדּוּשָּׁתוֹ. רִבִּי חֲנִינָה כְתוֹבָא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְּׁלֹשָׁה. אִין תֵּימַר בְּבֵית דִּין שֶׁלְכ״ג. נִמְצָא עֲלִייָתוֹ יְרִידָה לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה. מַה מַחֲזִרִין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מוטָּב דִּינוֹן מַחֲזִרִין לֵיהּ דּוּ קְטַלּוֹן לֵיהּ. שָׁמַע רִבִּי יוּדָה נְשִׂיאָה וְכָעַס. שָׁלַח גּוֹתִּיִין לְמִיתְפַּשׂ יַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וַעֲרַק בְּדָא דְמוּגְדָּלָא. וְאִית דָּֽמְרִין בְּרָה דִכְפַר חִיטַּיָּא. סְלִיק רִבִּי יוֹחָנָן לְבֵית ווַעֲדָא. סְלִק רִבִּי יוּדָה נְסִייָא לְבֵית ווַעֲדָא. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה לֵית מָרִי אֲמַר לוֹן מִילָּה דְאוֹרַייָא. שְׁרֵי טְפַח בְּחָדָא יָדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. וּבְחָדָא יָדָא טַפְּחִין. אֲמַר לֵיהּ. לָאו. אִין לֹא בֶן לָקִישׁ לֹא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא. אֲמַר לֵיהּ. וְאָנוּ מְפַתְּחָא. אֲמַר לֵיהּ. בְּרָא דְמוּגְדָּלָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא וְאַתְּ נְפִיק לְקַדְמֵיהּ. שָׁלַח רִבִּי יוֹחָנָן גַּבֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עֲתֵיר לָךְ מִילָּה דְאוֹרַייָא דִּנְשִׂייָא נְפִיק לְקַדְמָךְ. נְפַק לְקַדְמוֹן. מַר. דֵּיגְמַא דִידְכוֹן דָּמֵי לְבָֽרְיֵיכוֹן. כַּד אֲתַא רַחֲמָנָא לְמִפְרַק יַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם לֹא שָׁלַח לֹא שָׁלִיחַ וְלֹא מַלְאָךְ. אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעַצְמוֹ. דִּכְתִיב וְעָֽבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֘יִם֘ בַּלַּיְ֣לָה הַזֶּה֒. וְלֹא עוֹד אֶלָּא הוּא וְכָל־דּוֹרְגּוֹן דִּידֵיהּ. אֲשֶׁר הָלַךְ אֱלֹהִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־אֱ֠לֹהִים. אָֽמְרִין לֵיהּ. מַה חֲמִיתָהּ מֵימוֹר לָן הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לוֹן. מָה אַתּוֹן סָֽבְרִין. מַה דְחִיל מִינְּכוֹן הֲוִינָא מְנַע אוּלְפָּנֵיהּ דְּרַחֲמָנָא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אַ֖ל בָּנָיי כִּ֠י לֹא טוֹבָ֤ה הַשְּׁמוּעָה וגו׳. מַֽעֲבִרִ֖ים עַם־יְי. מַעֲבִירִין אוֹתוֹ.
סנהדרין
(דברים ד, ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו (שמואל ב ז, כג) ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם (דניאל ז, ט) עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב
סנהדרין
אמר ליה ההוא מינא לרבי אבינא כתיב (שמואל ב ז, כג) מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ מאי רבותייהו אתון נמי ערביתו בהדן דכתיב (ישעיהו מ, יז) כל הגוים כאין נגדו אמר ליה מדידכו אסהידו עלן דכתיב